היום לפני 47 שנה-הפלת 5 הטייסים הרוסים באזור התעלה במצרים.מהלך הקרב.

היום מלאו 47 שנים לאחד הקרבות האוויריים החשובים ביותר בתולדות חיל האוויר הישראלי. בקרב הזה הצליחו טייסי חיל האוויר להפיל ארבעה מטוסי מיג מאוישים בטייסים סובייטיים ולהרוג שלושה מהם.
הקרב עצמו התרחש במהלך מלחמת ההתשה באזור תעלת סואץ. הקרב היה מארב מתוכנן היטב במהלכו פותו הטייסים הסובייטים להיכנס לקרב והופלו בידי האסים של חיל האוויר. שלושה טייסים סובייטיים נהרגו, אחד נפצע, ארבעה מטוסים אבדו.
הדבר גרם להלם מוחלט בקרב ההנהגה הסובייטית ותרם להחלטה על הפסקת האש בסיני שהתקבלה כעבור ימים מעטים.

מהלך הקרב:
במטרה לשמור על מערכת ההגנה האווירית המצרית-סובייטית דרוכה, בוצעו החל מהשעה 08:10 בבוקר הפצצות של מטוסי תקיפה ישראלים בשטח מצרים בסמוך לתעלה ברמת אינטנסיביות נמוכה. ההפצצות בוצעו בהפרשי זמן בין הפצצה להפצצה. בכל פעם הופצץ מבנה אחד על ידי זוג או רביעיית מטוסי תקיפה. לאחר הטלת הפצצות על המטרות שבו התוקפים לשטח ישראל. מטרות ההפצצה היו מחפורות של טילי קרקע אוויר, סוללות ארטילריה, רכבת שהובילה ציוד להקמת מחפורות לחזית התעלה ועוד. ההנחיה לטייסים הייתה שאם אינם מזהים את המטרה המיועדת להם, עליהם לתקוף מטרה מזדמנת אחרת במטרה להשיג את הדריכות הדרושה מהצד המצרי. הטייסים דווחו על פגיעות טובות במטרות. אחרון המטוסים המפציצים נחת בשעה 11:41, מבלי שהמצרים-סובייטים הספיקו להזניק מיירטים כנגדם. בשלב זה ניתן היה להוציא את המארב לטייסים הסובייטים כמתוכנן.

המארב החל כאשר רביעיית מטוסי F-4 פנטום של חיל האוויר הישראלי הוזנקו מרמת דוד ותקפו מעט אחרי השעה 14:00 תחנת מכ"ם מצרית בסוחנה, ליד מפרץ סואץ. מטוסי הפנטום הפציצו תוך ביצוע תמרונים שאופייניים למטוסי הסקייהוק כאשר הם חגים יחד מעל המטרה וכל טייס בתורו מודיע בקשר ומבצע צלילת הפצצה תלולה, בזווית של 45 מעלות ולאחריה חוזר לחוג מעל המטרה. בה בעת חדרו ארבעה מטוסי מיראז' 3 שהוזנקו מתל נוף בגובה 20,000 רגל לשמי מצרים במסלול טיסה ישר ואופקי במבנה צמוד שני מטוסים צמודים לפנים ושניים צמודים לאחור ובכך נחזים על צגי המכ"ם למטוס יחיד או לזוג המבצעים טיסת צילום שגרתית בנתיב שהיה מוכר למצרים מגיחות קודמות. טייסי המטוסים פרצו לקשר בצורה שמדמה גיחת צילום ו"דווחו" לבקרה על התחלה של צלום והפסקה של צילום. רביעייה נוספת של מיראז'ים הוזנקה לפטרול בסיני מזרחית לתעלה בגובה נמוך מעבר לרכסים מחוץ ליכולת גילוי המכ"ם המצרי. רביעייה נוספת של מיראז'ים המתינה בתחילת המסלול של שדה התעופה ביר גפגפה (רפידים) שבסיני להמראה מידית. סך הכל השתתפו במארב 16 מטוסי ירוט ישראליים כשהם מסודרים בארבע רביעיות. שלוש רביעיות באוויר ורביעייה ערוכה להזנקה מידית.

מיראז' 159, אחד משני מטוסי המיראז' בחיל האוויר שלהם 13 הפלות של מטוסי אויב
מערכת הבקרה האווירית המצרית איתרה את חדירת רביעיית המיראז'ים הישראלים שהתחזתה למטס צילום בשעה 14:28 כשהם טסים מדרום לצפון אל עבר מרכז דלתת הנילוס. כצפוי, כעבור דקות מעטות הוזנקו לעברם שתי רביעיות מיג 21, מוטסים בידי טייסים סובייטיים. רביעייה ראשונה משדה התעופה קום אושים בהובלת קפיטן קמנייב הוזנקה צפונית למיראז'ים לקראת מפגש בהמשך מסלול הצילום. שתי דקות לאחר מכן הוזנקה רביעיית מיגים נוספת משדה התעופה בני סואיף בהובלת מפקד הטייסת קפיטן יורצ'נקו. הרביעייה השנייה טסה דרומית למיראז'ים המצלמים במטרה לרדוף אחריהם וללכוד אותם במעין צבת יחד עם הרביעייה הצפונית. רביעיית מיגים שלישית הוזנקה שלוש דקות לאחר מכן משדה התעופה בני סואיף בהובלת קפיטן סראנין והתקרבה גם היא למיראז'ים ממערב.

בשלב זה היה ברור שהמיגים נכנסו למארב. כשהתקרבו המיגים למרחק של 20 קילומטרים מצפון מערב ודרום, פרץ לקשר מפקד חיל האוויר האלוף מוטי הוד והורה להתקיף. בהתאם לתוכנית נערכו המטוסים הישראליים לקראת הקרב:

רביעיית המיראז'ים המכונסים בהובלת עמוס עמיר, התרחקו זה מזה, הטילו את מכלי הדלק הנתיקים ופנו ישירות לרביעיית המיגים שהתקרבה אליהם.
רביעיית הפנטומים בהובלת אביהו בן נון שטסו במעגלים כמטוסי סקייהוק נסקו לגובה רב במטרה לזנב במיגים שימלטו ממתחם קרבות האוויר.
רביעיית המיראז'ים שהמתינה מעברה המזרחי של התעלה דילגה מערבה במהירות אל מאחורי המיגים שנסקו לכיוון הפנטומים.
רביעיית המיראז'ים שהמתינה בביר גפגפה הוזנקה לסייע בקרב שעתיד להתפתח.
חיילי יחידת הלוחמה האלקטרונית של חיל האוויר 515, הפעילו חסימה אלקטרונית למכ"מי הגילוי האווירי המצרי. הבקר הרוסי שלא הייתה בפניו תמונת המצב בשל המכ"מים החסומים לא יכול היה להנחות את טייסי המיג והם נותרו לנהל את הקרב בעצמם ללא הכוונה מהקרקע בניגוד לנוהל הקרב הסובייטי ומבלי שידעו את תמונת המצב האמתית.
חיילים מיחידת המודיעין הישראלית 848, דוברי השפה הרוסית ממחלקת "מסרגה" – גרצ'קואים ( כינוי שמקורו בשמו של שר ההגנה הרוסי המרשל אנדריי גרצ'קו) פרצו לערוץ הקשר שבו השתמשו הטייסים הסובייטים במהלך הקרב, התחזו לבקרים הסובייטים ולטייסים אחרים במבנה ונתנו לטייסים הוראות סותרות ויצרו בלבול בקרב הטייסים שהיו מורגלים להיות מונחים על ידי הבקרים.
מיד ביעף ההתקפה הראשון של רביעיית המיראז'ים (שהתחזתה למטוס צילום) הופלו שני מטוסי מיג שהתכוונו לתקוף את "מטוס הצילום". מאחד המיגים המופלים נפלט הטייס וצנח אל תוך המרחב העמוס מטוסים משני הצדדים. הפנטומים שכבר נסקו לגובה רב צללו למרדפים אחר מיגים והפילו שניים נוספים. בינתיים הגיעה לזירה הרביעייה שהוזנקה מביר גפגפה. מיד עם הגעתה הצליח יפתח ספקטור לזהות מיג ולהפילו. מבוכת הבקרים הסובייטים הייתה גדולה ובתגובה הם הורו לרביעיות נוספות לצאת לאזור הקרב, אך מיד לאחר מכן הורה מפקד חיל האוויר להפסיק את הקרב.

בסך הכול השתתפו בקרב האוויר 14 מטוסים ישראליים ו-24 מטוסים מצריים-סובייטים.

בקרב האוויר הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי חמישה מיגים – שלושה טייסים סובייטים נהרגו ושניים נטשו בשלום. מטוס מיראז' שהוטס על ידי אשר שניר נפגע בזנבו על ידי טיל אטול (של קפיטן ולדימיר איבלב), אך הצליח לנחות ברפידים.

מהצד הישראלי השתתפו בקרב טייסי מיראז' 3 מטייסת 119 ("טייסת העטלף"), עמוס עמיר, אשר שניר (הפלה אחת בקרב), אברהם שלמון (הפלה והפלה משותפת) ואבי גלעד, טייסי מיראז' מטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה"), אורי אבן ניר, יהודה קורן, קובי ריכטר ואיתמר נוינר, טייסי מיראז' מטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה"), יפתח ספקטור (הפלה משותפת), מיכאל צוק, ישראל בהרב וגיורא פורמן, וצוותי פנטום מטייסת 69 ("טייסת הפטישים"), אביהו בן נון והנווט שאול לוי (הפלה אחת), אביאם סלע והנווט ראובן רשף (הפלה אחת), אורי גיל והנווט ישראל פרנס ואהוד חנקין עם נווטו.

קרדיט:אלכס כרמל

הערה אישית:

מפקד הגרצ'קואים ביחידת 8200 אז היה אל"מ טוביה שניהל את כל הקדם מבצע, הכנת חיל האוויר למבצע ,ותיזמור פעולות 8200 במהלך המבצע זיכו אותו לימים שיקרא בניין על שמו במפקדת 8200 בגלילות.
בטקס חנוכת הבית והערב לזכרו כולל הקרנת סרט על המבצע עצמו היה מרגש עד לדמעות בהשתתפות אשתו ובתו.
הוא ,לצערי, לא זכה להשתתף, כי הוא הלך לעולמו עוד קודם לכן לאחר שנפטר ממחלת הסרטן.
את החלוצים תמיד זוכרים למרות שהיחידה כולה וגם הגרצ'קואים עוד הפליאו במבצעים נוספים.

לימים נפגש אחד הטייסים הרוסים, שהשתתפו במארב, עם אחד הטייסים הישראלים שהשתתפו והוא הצדיע לו בגאווה .
זאת רוח הלחימה שלנו אז והיא לא קהתה עם השנים.
"בטח בישראל כי הם אשר יביאו את התשועה".

 

 

שתפו את הכתבה:

הוסף תגובה

אתה חייב להיות מחובר בכדי לפרסם תגובה. ניתן להתחבר באמצעות חשבון פייסבוק,טוויטר או גוגל.