מדינת חיזבאללה: מעבר לגדר, ההכנות למלחמה בשיאן.

השקט בגבול לבנון מופר בשנה האחרונה בתנופת בנייה נרחבת: חיזבאללה מקים מוצבים באופן גלוי ודגלי הארגון מונפים בגאון. ומה עם החלטה 1701? הולכת ונמחקת. חלק ב' של הסיור לאורך גדר הגבול, 11 שנה למלחמת לבנון השנייה.

עשרות דגלי חיזבאללה ופלסטין, מוצבים חדשים מצדה השני של הגדר ועמדות תצפית שצצות משום מקום ומשקיפות לעבר ישראל, מבטאים את השינוי המתחולל בתוואי הנוף בגבול לבנון, וממחישים את האיומים והאתגרים שמאחוריו. בעקבות התבטאותו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בחודש שעבר על כך שכל בית שלישי בדרום לבנון נמצא תחת חסות חיזבאללה ומבוצעת בו פעילות צבאית, יצאנו לסיור על קו הגבול בצפון – מהיישוב אדמית שממזרח לנהריה, ועד פאתי הכפר העלאווי ע'ג'ר שבמורדות הגולן. 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני

גבול ישראל-לבנון צילום: אייל מרגולין, ג'יני

אחת-עשרה שנים בדיוק חלפו ממלחמת לבנון השנייה. התעצמותו הנרחבת של חיזבאללה והתבססותו בלבנון כמפלגה לכל דבר ולא רק כארגון טרור, מעמידות את הגבול במצב חדש ומאתגר. בשנה האחרונה הקימו בצבא דרום לבנון כעשרה מגדלי תצפית שחורים ואטומים לאורך גדר הגבול. המגדלים הללו הדאיגו מאוד את התושבים, מראש-הנקרה ועד לאזור זרעית, ולא בכדי. ההערכה הרווחת היא כי מטרת המגדלים היא תיעוד ואיסוף מודיעין על ישראל. בצה"ל הרגיעו שוב ושוב והודיעו כי המבנים שייכים לצבא דרום לבנון ולא לחיזבאללה, וכי הוא מורשה לעשות כל פעילות צבאית בשטחו הריבוני; אך התושבים חוששים ממצב שבו ארגון הטרור ישים עליהם את ידו, ולוחמיו הם שישקיפו לעבר ישראל. בעצם, מי אמר שזה לא קורה כבר כעת? הרי ברור לכול שבין צבא לבנון לארגון חיזבאללה מתקיים שיתוף פעולה הדוק. 

התעלומה סביב תפקידם של המבנים הגבוהים המשקיפים על נקודות שולטות ביישובי ובכבישי הגליל התחלפה בגילוי חדש על כך שחיזבאללה הקים רשת של תצפיות במסווה של ארגון ירוק. בהודעת דובר צה"ל לפני כשבועיים נאמר כי זוהו 15 עמדות דומות, מבנים לבנים מרובעים שעליהם שלט הנושא לוגו של ארגון לשמירה על הסביבה בשם "ירוק ללא גבולות". בסיורנו לאורך גבול הצפון הבחנו בשתי עמדות כאלה לפחות. 

יוסי אדוני, יו"ר מזכירות המושב זרעית, סיפר לנו כי לפני כחודשיים צץ פתאום מבנה לבן ומוזר בלב קרחת יער, בראש ההר הצופה אל היישוב. "קמנו בבוקר וראינו את המבנה הזה מול העיניים. הם בונים כל הזמן, ואני בטוח שהדברים שאנחנו רואים כאן הם מוכוונים מראש ולא צירוף מקרים. בחיזבאללה מתכוננים למלחמה, והתחושה כאן מזכירה את ערב מלחמת לבנון השנייה", הוא אומר. 

 

צילום: אייל מרגולין/ ג'יני

חיילים נוטעים עצים בגבול הצפון צילום: אייל מרגולין/ ג'יני

לאחר שיחה קצרה במשרדו שבמרכז היישוב, אנחנו יוצאים לסיור בשטח. "אני מכיר כאן כל אבן שזזה מעבר לגבול ויודע שהמציאות כאן לא כמו שהייתה", אומר אדוני. "התחושה היא שגם הצבא משקיע המון באמצעי מודיעין אלקטרוניים ומשתדל לצמצם מגע עם הגבול ועם נקודות האיום. המציאות הזו של 'עצימות נמוכה' בגבול היא רעה מאוד". 

לדברי אדוני הוא פנה אל מפקדי הצבא בעניין, אך הם דחו אותו: "הם אמרו לי להתעסק בשלי ולא להתערב כי אני לא מבין את השיקולים שלהם. אסור להיות שאננים. אנחנו התושבים יודעים שרעשי החציבות והבנייה בלי הפסקה מעבר לגבול מסתירים רעשים שהם לא רוצים שנשמע". אדוני מתכוון לחששם של התושבים מחציבת מנהרות התקפיות תת-קרקעיות מלבנון אל היישובים בצד הישראלי של הגבול. בצה"ל מדגישים כי לא ידוע על כל מנהרה חוצת-גדר בגבול הצפון, ואומרים כי "נדע להתמודד עם כל איום שיעמוד בפנינו". 

נטיעה ביטחונית

בסמוך למושב דוב"ב שבגליל העליון אנחנו צופים על עבודות החציבה שערך צה"ל במסגרת מכשולי-הענק להגנה מפני ניסיונות חדירה מלבנון. העבודות הנרחבות לאורך צירים רבים ובקרבת יישובים הושלמו בהצלחה. בכבישים רבים הנצפים מלבנון הוצבו בחודשים האחרונים מיגוניות בטון רבות להגנה על כוחות צבא ואזרחים במקרה של ירי מדויק, כמו התקרית שבה נורה טיל קורנט לאזור הר דב בינואר 2015. באותו אירוע נהרגו סמ"ר דור חי ניני ורס"ן יוחאי קלנגל ז"ל. 

ביטוי נוסף למתיחות הביטחונית נרשם בט"ו בשבט האחרון: במערכת הביטחון ניצלו את החג לנטיעת עצי ברוש לאורך כבישים הנשקפים מלבנון ושמתקיימת בהם תנועה אזרחית וצבאית ערה. אחד הקצינים שהשתתף באירוע שאל את יערן קק"ל בתוך כמה זמן יגדלו הברושים לגובה אדם. כשזה העריך שהדבר יקרה בעוד כשנה וחצי, פלט הקצין: "מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי". 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני

גבול ישראל-לבנון צילום: אייל מרגולין, ג'יני

 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני

גבול ישראל-לבנון צילום: אייל מרגולין, ג'יני

בסמוך למוצב תורמוס שליד קיבוץ מלכיה אנחנו רואים שוב, כמו בנקודות אחרות בסיור, דגלי חיזבאללה לצד דגלי פלסטין, ושלט ענק הנושא את פניו של נסראללה והבטחה ל"סיבוב לחימה נוסף". ליד השלט עָסק חקלאי לבנוני בקטיף עלי טבק משדה קטן שהוא מעבד. גם ליד קיבוץ מנרה אנחנו נתקלים בדגלי חיזבאללה ושומעים רעשי בנייה בלתי פוסקים מעברו השני של הגבול. עוד בשנה שעברה חשף שגריר ישראל באו"ם דני דנון מידע מודיעיני בישיבה במועצת הביטחון, ואמר כי חיזבאללה ממשיך ובונה בלי הפסקה תשתיות טרור במסווה של בנייה אזרחית. בשטח נראה בבירור ניסיון לבנוני ליצור רצף טריטוריאלי של בנייה לכל אורך הגבול, ובמקומות רבים הדבר קורה בצמוד לגדר המערכת. 

בתצפית ממרומי קיבוץ משגב-עם יושבת קבוצה של תיירים אמריקאים ומאזינה לסיפורי מורשת קרב מימי מלחמת לבנון השנייה. אייל, תושב הקיבוץ, מצביע על בית עץ יפה וקטן שניצב באמצע ההר: "הם הקימו את המוצב הזה בן לילה. יום אחד ראינו כאן עבודות בטון, ולמחרת בבוקר ראינו את הצימר הזה ולצדו דגל פלסטין ענק. ברור לגמרי שהבית הזה הוא לא בית מגורים או אכסניה. זה מוצב תצפיות לכל דבר". 

אייל מצביע על רצף הכפרים שנפרס מולנו, וחוזר על דברים ששמענו מתושבים ומחקלאים: "בשנה וחצי האחרונות יש בנייה נרחבת בכל השטח שמחבר בין הכפר עדייסא לכפרים חולה וטייבה וכפרים נוספים באזור, גם בוואדי וגם על ההר מולנו. בכל שטח מוגבה שצופה עלינו אנחנו רואים פתאום בית או מבנה כלשהו. ברוב הבתים כאן לא גר אף אחד, ואנחנו לא רואים פעילות אזרחית ומשפחתית". 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני

כוחות או"ם בדרום לבנון צילום: אייל מרגולין, ג'יני

כוח שמירת השלום של יוניפי"ל שהוצב מטעם האו"ם לאחר החלטת מועצת הביטחון 1701 נראה היטב בכל מקום, אך נוכחותו אינה משמעותית וחייליו אינם עושים דבר כדי לממש את ההחלטה שלשמה הגיעו. ההחלטה, שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה, אוסרת בין היתר על נוכחות של חיזבאללה בדרום המדינה. בסמוך לכפר עדייסא, בין מטולה למשגב-עם, אנחנו רואים בבירור כיצד חיילי האו"ם יושבים בסמוך לעמדת חיזבאללה, המעוטרת בדגלים רבים ובתמונתו של נסראללה לצד דגל יוניפי"ל הכחול. דגלים ושלטים זהים אנחנו רואים גם בתצפית מהמושבה מטולה, במה שנראה כלוחמה פסיכולוגית נגד ישראל. גם כאן רכבי האו"ם נוסעים לצד השלטים ללא כל ניסיון להתערב ולהוריד אותם, כפי שמחייבת החלטת האו"ם. תושבים שעמם שוחחנו אמרו כי הם רק מגחכים על השלטים המתחלפים, ומספרים בשעשוע כיצד קראו ללבנונים להפוך את דגל פלסטין שנתלה בטעות כשהוא הפוך על אחד התרנים מול הגבול. 

בנייה דו-צדדית

ראש מועצת מטולה דוד אזולאי מספר כי כמעט בכל יום מתקיימות הפגנות של לבנונים בסמוך למושבה, והן כוללות קללות, התגרויות והצתות. גם מקומם של דגלי חיזבאללה לא נעדר. "אני לא מתרגש מהדברים האלה. ברור שהם מנסים להשפיע עלינו ולהפחיד אותנו פסיכולוגית עם השלטים שלהם", הוא אומר. 

אזולאי אינו רואה איום בבנייה הנרחבת מעבר לגבול. לדבריו, "נסיכי האמירויות בונים כאן בתי קיץ מדהימים ממש מול הגבול, וזה מבשר על נורמליות. אף אחד לא היה משקיע ככה בבתים אם היה חושב שהאזור מסוכן או שהוא עלול לאבד את הבית שלו במלחמה קרובה. אני לא חושש מאמירות ומפחדים על רצף טריטוריאלי שהם מנסים לעשות לאורך הגבול; אני יודע שצה"ל יוכל להיכנס לכל מקום ולהילחם בלי בעיה, ולא הבתים האלו יעצרו אותו". 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני

כוחות או"ם בדרום לבנון צילום: אייל מרגולין, ג'יני

 

צילום: מירי צחי

11 שנים למלחמת לבנון השנייה צילום: מירי צחי

במורדות הר דוב, בסמוך לכפר העלאווי ע'ג'ר, מוצבים כיום כוחות של חטיבת גולני ועוסקים בין היתר באבטחת הצירים לאורך הגבול. תוואי הנוף השתנה לבלי הכר בשנתיים האחרונות, מאז פיגוע הקורנט. לאורך הכבישים שנחצבו למרומי הר דוב הוצבו חומות בטון ענקיות, חלקן מתנשאות לגובה של יותר מתשעה מטרים. רק לאחרונה השלים צה"ל הקמת גדרות חדשות ומשוכללות לאורך הגבול. המטרה העיקרית היא למנוע ירי על בתי התושבים ולסכל את הכוונות המוצהרות של חיזבאללה להשתלט על יישוב ישראלי. 

רק לאחרונה הודיע משרד הביטחון כי בתוך שבועות ספורים יצא הצבא למהלך נוסף של הצבת חומות בטון וגדרות חכמות לחיזוק החיץ בין ישראל ללבנון. הקיר יתנשא לגובה של שבעה מטרים, ומעליו תהיה גדר תיל. עלות הקמתו הכוללת נאמדת ב-123 מיליון שקלים. את העבודות ילווה חשש כבד מפרובוקציות של חיזבאללה או מאיום על כוחות ההנדסה שיעסקו בבניית הגדר. 

בצה"ל אמנם סבורים כי לחיזבאללה אין כעת אינטרס להסלים את המצב בגבול הצפון, אולם ההערכות הן שאירוע נקודתי עלול להידרדר ולהוציא את הדברים מכלל שליטה, בניגוד לרצונם של הצדדים. במקרה כזה תצטרך ישראל להדוף את הכוח הצבאי שהוא האיום המרכזי עליה. בצה"ל מצהירים כי ידעו לתת את המענה הכבד והכואב ביותר לכל התגרות מעבר לגבול, במטרה לסיים את מלחמת לבנון השלישית, אם וכאשר תפרוץ, בהכרעה חדה ומהירה. 

 הכותב:יאיר קראוס-עיתונאי.
פורסם גם במקור ראשון ו-NRG
שתפו את הכתבה:


הוסף תגובה

אתה חייב להיות מחובר בכדי לפרסם תגובה. ניתן להתחבר באמצעות חשבון פייסבוק,טוויטר או גוגל.