כשהחל "מתן תורה" המוסלמי – חודש הרמדאן.

כשהחל "מתן תורה" המוסלמי – חודש הרמדאן
==============================

בסוף שבוע זה התחילו היהודים את חודש סיוון בו מציינים את מתן תורה, והמוסלמים את חודש הרמדאן בו על פי המסורת המוסלמית החלה הנבואה שמתועדת בספר הקוראן. על פי רוב המסורות המוסלמיות התאריך המדויק הוא ב-27 בחודש ליל הגורל", הלילה של ההתגלות הראשונה.

ביהדות, מתן תורה הוא אירוע המוני עם "אורות וקולות", כמו שמצוין בפרשת יתרו "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן…". האסלאם, לעומת זאת, לא מלא בנסים שעשה מֻחַמַּד למאמיניו ולא באירוע מכונן המוני מסוג זה.

חודש הרמדאן (בתעתיק מדויק: רמצ'אן, ה-צ' נהגית כמו ד כבידה) החל כחודש רגיל לכל דבר. השינוי בא עם ההתגלות הראשונה שאירעה במערה בהר חיראא' הסמוך לעיר מכה. ההתגלות היתה של אללה, האלוהים היחיד, דרך מלאכו גבריאל לנביא האסלאם מֻחַמַּד בשנת 610 לערך.

בתחילת ימי האִסְלָאם מצוות הצום נקבעה דווקא לזמן אחר, ל"יום העָאשוּרָאא'", היום העשירי בחודש מֻחַרַּם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. קביעת תאריך זה כצום היה ככל הנראה בהשפעת יום הכיפורים היהודי שמצוין באותו יום בלוח העברי. בשלב זה המטרה של מֻחַמַּד היתה לקרב אליו את היהודים, שלעומת רוב תושבי האזור, כבר האמינו באל אחד.

אך כשראה מֻחַמַּד כי היהודים לא מתאסלמים, הוא החליט להפוך את צום זה לצום רשות וקבע את כל חודש הרמדאן כצום. יש לציין כי אצל השיעים תאריך זה מציין אירוע דרמטי שקרה בשנת 680, קרב כרבלאא' בו נהרג חסין, נכדו של מוחמד, בטבח נורא על ידי הסונים. ביום זה מקיימים השיעים תהלוכות בשם "תעזיה" בהם הם משחזרים את הטבח ומכים עצמם עד זוב דם ( על נושא זה הרחבתי בעבר – לעיונכם https://www.facebook.com/aravimislam/photos/a.1340011282695136.1073741827.525245857505020/1346867165342881/?type=3&theater)

חזרה אל הרמדאן – מטרת הצום היא כפרה על חטאים, קירוב האדם לאל והבעת תודה ובחודש זה מתקיימות בלילות תפילות מיוחדות והן ארוכות מאוד. משום שבלוח השנה המוסלמי אין עיבור שנה (לעומת לוח השנה העברי בו לעתים מוסיפים חודש אדר נוסף לטובת שמירת פסח באביב) בכל שנה מתקיים חודש הרמדאן בעונה אחרת, כיוון שהוא קשור ללוח השנה המוסלמי התלוי בירח ולא בשמש.

הצום נערך מהזריחה ועד השקיעה (היום לדוגמא משעה 03:59 בבוקר עד 19:40 בערב), חל איסור על אכילה, שתייה, עישון וקיום יחסי מין (צום גופני). במהלך החודש כולו יש להימנע מאלימות, כעס, קנאה, תאווה ושפה לא נאותה (צום רוחני). כל מוסלמי חייב בקיום הצום, אם הוא בריא בגופו ובנפשו ואם הוא בוגר (חובה מגיל 13, או הגעה לבגרות מינית, מה שמגיע קודם, אך רבים מעודדים לצום מאזור גיל 8).

בשל חשיבות עשרת הימים האחרונים של החודש יש מאמינים המאריכים את השהות שלהם במסגדים בימים אלו מרבים בתפילה. יש כאלה שנוהגים כך רק ביום ה-27, ב"ליל הגורל", משום שביום זה, שהוא קדוש ושמור, אסור לעשות בו כל מעשה רע, נגזרים גורלותיהם של בני האדם.

שינוי נוסף בין הסונים לשיעים הוא כי על פי הסונה יש חובה לקבוע את ראש חודש רמדאן לפי עדות ראייה של מולד הירח (בדומה למנהג היהודי) זאת לעומת השיעים שמאפשרים למאמינים לקבוע את תחילת החודש לפי חישובים אסטרונומיים.

לאורך ההיסטוריה היה שימוש בחשיבותו של חודש זה. בשנת 630, בעוד מֻחַמַּד במצב של הפסקת אש בינו לבין אנשי מכה הכופרים, החליט לצאת לקרב לכיבוש מכה דווקא בחודש הרמדאן האסור ללחימה. לשאלה איך הוא מפר את דברי האלוהים הסביר כי היציאה לקרב מותרת מבחינת האסלאם משום שזו מלחמת מצווה המבטלת כל ערך אחר. עם הגעתו למקדש הכַּעְבַּה, טיהר מֻחַמַּד את המבנה מפסלי האלילים ותמונותיהם והכריז עליו כמקום קודש מוסלמי. כלומר הפך את מקדש האלילים, למקדש מונותיאיסטי.

ניצחונות נוספים, בעיני המוסלמים, אירעו במלחמות כמו מלחמת 1973 המכונה בערבית כ"מלחמת הרמדאן" ומוכרת לישראל כ"מלחמת יום הכיפורים", אותה הערבים רואים עד היום כניצחון, למרות ההכרעה הצבאית של ישראל. כמו כן מוכרים לנו פיגועים שנערכו דווקא בחודש הרמדאן בשל השכר הרב שיינתן למחבלים.

 

https://twitter.com/Rassam_Oman/status/869142397569032193/photo/1

בקריקטורה של ראסם עומאן (Rassam Oman) אנו רואים ביקורת על בעיה שגם אנחנו מכירים – "בל תשחית". שימו לב להבדל בפחי האשפה בתחילת חודש הרמדאן, בצד ימין לעומת סוף חודש הרמדאן בצד שמאל.

 

קרדיט: נעם בנעט, מומחה למזרח התיכון.“חלון למזרח התיכון המתחדש” – https://www.facebook.com/aravimislam/?fref=ts

 

הוסף תגובה

אתה חייב להיות מחובר בכדי לפרסם תגובה. ניתן להתחבר באמצעות חשבון פייסבוק,טוויטר או גוגל.